על כלכלת הגיג כבר שמעתם/ן? אם לא הגיע הזמן להכיר!

הבלוג נכתב על ידי

אורן שריג

אורן שריג

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב facebook

Photo by Al ghazali on Unsplash

לעבוד מתי שבא לכם, איפה שבא לכם, איך שבא לכם, וללא בוס. רוצים לחיות את החלום? תכירו – כלכלת הגיג! 

כל מה שדרוש הוא לקחת מבט חטוף בסטטיסטיקות העדכניות של כלכלת הגיג על מנת להבין שהזמנים לא משתנים; הם כבר השתנו! ימי עבודה שמתחילים בתשע ומסתיימים בחמש כבר לא רלוונטיים. צעירי העולם פונים לדרכי עבודה חלופיות המאפשרות להם לחיות את החלום. בימינו, כלכלת הגיג מאפשרת גם לקבל הכנסה מכמה מקורות שונים ולגוון את מקורות העבודה. ארגונים גדולים בשוק העבודה כגון Turo, Lyft, Uber, Fiverr כבר אימצו והפנימו את הכיוון אליו נושבים הצעירים.

אז לפני שנבחן את כלכלת הגיג לעומק – קצת סטטיסטיקות :

  • כ -36% מהעובדים בארה"ב מעורבים כיום בכלכלת הגיג
  • פרילנסרים אמריקאים תרמו לכלכלה האמריקאית 1.28 טריליון דולר בשנת 2018
  • 90% מהפרילנסרים חושבים שלמגמה זו יש עתיד בהיר
  • אם כלכלת הגיג תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי שלה, למעלה מ- 50% מכוח העבודה האמריקני ישתתף בה עד שנת 2027
  • 42% מהצעירים נכון לעכשיו פרילנסרים / עצמאיים

אז מה בעצם אומר המונח ״כלכלת הגיג״? 

באחד הפוסטים הקודמים של אדקו אשר הוקדשו לדור ה Y ציינו כי אנשי הדור נוטים להחליף עבודות באותה מהירות כמו גרביים. ולכל דבר יש השלכות. על מנת להשביע רצונם של רבים המבקשים לקבל את החופש האישי שלהם גם בתחום הקריירה, מונח חדש נולד – כלכלת הגיג (Gig Economy) או בעברית צחה ״חלטורה״. כלכלת הגיג מתארת מצב שבו אחוז נכבד משוק העבודה עובד בתצורה של עבודות פרילאנס זמניות אשר אינן מחייבות הסכמי העסקה אל מול המעסיקים. מודל זה צובר תאוצה במהירות בעיקר בארה״ב ואירופה ולמעשה חותר תחת המודל המסורתי של עבודה במשרה מלאה לטווח ארוך. 

המודל מתחלק לשני סוגים. הראשון מתאר פרילנסרים המבצעים עבודות זמניות בעלות מטרה ייחודית, כגון מעצב גרפי שנשכר לבצע עיצוב של כרטיס ביקור באופן חד פעמי ומקבל תשלום עבור סכום קבוע מראש. המצב השני מדבר על עבודות שיתופיות לדוגמא, נהג/ת בחברת אובר אשר יכול לבחור מתי ברצונו לנצל את מכוניתו על מנת לבצע עבודה עבור תשלום. 

ניתן למעשה לטעון כי המגמה החדשה יצרה 2 ״כלכלות״ נפרדות – כלכלת השכירים וכלכלת הפרילנסרים. לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו. בעוד שהשכירים נהנים מביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאלים ושכר קבוע מראש, הפרילנסרים נהנים מאיזון בין חיי העבודה לחיים הפרטיים, גמישות, אוטונומיה, וחופש פעולה. מחקר שבוצע על ידי חברת גלאופ בדק 14 פרמטרים וערך השוואה בין פרילנסרים לעובדים שכירים. התוצאות מדהימות – רק פרמטר אחד עמד לטובתם של השכירים – מועד התשלום! המחקר מצא כי כ-50% מהפרילנסרים חשו שייכות לעסק בעוד שרק כ-34% מהשכירים הרגישו שייכות למקום העבודה. גם בתחום היצירתיות, איזון חיים עבודה, מוטיבציה, יעדים משותפים, ביצועים ועוד היו הבדלים משמעותיים לטובת נותני השירותים (פרילנסרים / עצמאיים). 

אך לא הכל ורוד בכלכלת הגיג ועדיין קיימת דרך משפטית ארוכה על מנת להביא את הכלכלה למצב שהיא מבוססת היטב ומטיבה עם הציבור הרחב. במקרים רבים השתתפות בכלכלת הגיג כוללת לחלוטין הסתמכות עצמית של העובדים. פרילנסרים אשר אינם בנוסף מועסקים כשכירים (אפילו באחוזי משרה נמוכים) לא יהנו מאותן זכויות סוציאליות שנהנים העובדים השכירים. שכן, המונחים הזכות לחופשה, ימי מחלה, התחדשות מקצועית (שבתון), וחופשת לידה ואפילו יציאה לפנסיה אינם קיימים בלקסיקון של הפרילנסר! ויש לקחת את זה בחשבון. 

ומה עם המעסיקים? האם זה טוב להם?

גם אמזון אימצה את המודל! במקום להעסיק עובדים ולהתחייב אליהם לטווח ארוך, החברה מנצלת את התנופה של כלכלת הגיג ומעדיפה לשכור עובדים לפרויקטים זמניים. כך התכנית החדשה שהשיקה אשר במסגרתה אמזון מציעה לכל אחד ואחת להקים עסק שליחויות פרטי תחת המותג שלה במקום להעסיק עובדים בצורה ישירה. 

ואם אמזון עושה – אמזון יודעת. זהו אינו סוד שההוצאה הגבוהה ביותר בעסק היא על המשאב האנושי. בנוסף לשכר, לעובדים השכירים יש זכויות סוציאליות המגיעות להם על פי חוק אליהם המעסיק מחויב לציית. בנוסף, במקרים רבים מעסיקים אינם יציבים מבחינה כלכלית אך עדיין מחויבים לעמוד בהסדרי התשלום אל מול עובדיהם. לכן, זה ממש לא מפליא כי מעסיקים רבים מאמצים בחום את מגמת הפרילנסרים או פשוט מבצעים משימות בעצמם. אין ספק שמודל זה מיטיב עם המעסיקים אך קיימים חסרונות גם להעסקה של פרילנסרים. למשל, בעיית ביטחון מידע. עובדים זמניים אינם מחויבים למעסיק ובמקרים רבים יש למדר אותם ממידע רגיש על מנת שהעסק יישאר בטוח. ניגוד עניינים זוהי גם בעיה בחברות המאופיינות בנתינת שירותים. במצבים אלו המעסיק נדרש להשגיח שאכן העובד שומר על ערכי החברה בהתנהלות אל מול הלקוחות ופועל מקצועית לטובת החברה כל העת. בנוסף, מעסיקים ששוכרים פרילנסרים צריכים לוודא כי המעמד מוסדר מבחינה חוזית כדי להימנע מבעיות משפטיות בתחום דיני עבודה. 

לסיכום, היום כבר אין ספק שכלכלת הגיג אינה רק טרנד חולף אלא מגמה שעתידה להתרחב ולצמוח. המודל מציע חלופות חיוביות ומשתלמות הן לפרילנסרים והן למעסיקים. עם זאת, כלכלת הגיג מביאה עמה גם סוגיות משפטיות חדשות אשר דורשות פתרונות יצירתיים על מנת למצב את הכלכלה. כך או כך, העולם פונה לכיוונים חדשים, וטוב יעשו השחקנים בשוק אם יחכימו להתכונן בהתאם על מנת להרוויח מהיתרונות הרבים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עוד עשוי לעניין אתכם/ן ...